פורטוגל דרך פריז – חלק ב
את פריז עזבתי כמו שעוזבים חברה טובה. בידיעה שנתראה בקרוב, עם המון אהבה. אבל כלום לא הכין אותי לנחיתה בליסבון.. פוסט המשך למסעותיי באירופה.
מכורה לקולנוע, לא יכולה בלי מוזיקה ומאמינה אדוקה באהבה. אופנה וסטייל הם מהות חיי, חוטאת בכתיבה ואוהבת אמבטיות סדרתית. הבלוג הזה מקבץ בתוכו את כל האהבות שלי יחד. עולם שבנוי מפחדים, שבריריות, יופי, התפעמות ואהבה אין קץ. וכמו בחיים אני מאמינה מאוד באיזון. ברוכים הבאים לעולם דרך העיניים שלי.
את פריז עזבתי כמו שעוזבים חברה טובה. בידיעה שנתראה בקרוב, עם המון אהבה. אבל כלום לא הכין אותי לנחיתה בליסבון.. פוסט המשך למסעותיי באירופה.
פריז היא תמיד רעיון טוב. אבל מי ידע שליסבון תפתיע כל כך בענק?.. פוסט מחולק וסופר אסקפיסטי על בריחה מהחום ומהסטרס.
פורטרטים זו האהבה הגדולה שלי בצילום, אנשים זה דבר שסיקרן אותי כל חיי. מבפנים ומבחוץ. המהות של האדם, מה שהוא מקרין כלפי חוץ ואיך ניתן לראות את השתקפות נפשו דרך העיניים לתוך העדשה. החיפוש המתמיד של עצמי מתבטא בנבירה במעמקי הנפש של האדם המצולם דרך עיניו ומבטו. זה צילום פורטרטים בשבילי.
מי ידע שכל מה שהייתי צריכה בחיים זה שבוע עם עצמי באי בודד? אנדרוס – סיפור אהבה. פוסט שנראה אחרי שנתיים שוב כמו חזרה לחיים.
שנה וחצי של טלטלות נפשיות, טובות ובעיקר קשות. פוסט מתמודד ולא אסקפיסטי בכלל על תקופה של שנה וחצי שנראית כמו נצח.
איך סוגרים פרק על חייו של אדם? ואיך ניתן לעכל דבר כה עצום? פוסט פרידה מהאיש שהערצתי כל כך. אבא שלי.
פוסט יומולדת מיוחד, על סיכום ארבעה עשורים במדינה היפה ביותר בדרום מזרח אסיה. מלוּוה בעדשת חמישים מ"מ, בחברה שהיא החיים ובהמון ציפייה.