לא על הפסים לבדם
הפרצופים מטושטשים. הזכרונות מעורפלים. אני לא כל כך זוכרת איך הגעתי לכאן.. אבל זה מרגיש לי כמו בית.
אני נותנת לתחושה לחלחל. לאט לאט זה חודר לדם – כמו דבר מובן מאליו, שתמיד היה שייך. לכאן, אליי.
הפרצופים מטושטשים. הזכרונות מעורפלים. אני לא כל כך זוכרת איך הגעתי לכאן.. אבל זה מרגיש לי כמו בית.
אני נותנת לתחושה לחלחל. לאט לאט זה חודר לדם – כמו דבר מובן מאליו, שתמיד היה שייך. לכאן, אליי.
יוצא לי לא פעם להישאב להרהורים בטיול לילי בעיר. היא גדולה, אז קל להיבלע. הבניינים עוטפים אותי והאנשים זרים לי, אז אני מרגישה חופשייה להיות אני. וסתם להרהר לי. לא צריכה להיות נחמדה כי אני לא מכירה אף אחד. זה נחמד ובלילה יש מין שקט כזה, שקט שהוא כמעט מדיטטיבי.
פוסט בצבעים משמחים על איך לשרוד את החום הזה עם הבגדים הנכונים לשיפור מצב הרוח. צבעי קיץ באווירה חיובית.
מוסיקה, כמו כל דבר בחיי, היא דבר שמושפע ממצב רוח והתקפים רגעיים של תשוקה. זה מגוון וקופץ מתקופה לתקופה בלי סדר מסויים, מגיח בתור התקפת
מכורה לקולנוע, לא יכולה בלי מוזיקה ומאמינה אדוקה באהבה. אופנה זו מהות חיי, חוטאת בכתיבה ואוהבת אמבטיות סדרתית. הבלוג הזה מקבץ בתוכו את כל האהבות שלי יחד, וכמו בחיים אני מאמינה מאוד באיזון.