ארבעים בויאטנם, בחמישים מ"מ

תמונה של שיר הלוי

שיר הלוי

פוסט יומולדת מיוחד, על סיכום ארבעה עשורים במדינה היפה ביותר בדרום מזרח אסיה. מלוּוה בעדשת חמישים מ"מ, בחברה שהיא החיים ובהמון ציפייה.

מדינה אחת, 10 ערים, 2,757 ק"מ.
טיסת פנים אחת, רכבת לילה אחת, 2 הפלגות
ו-7 סליפרים!
בשלושה וחצי שבועות.

1000 תמונות אחרי סינון ועריכה, ונראה
שזה לא מספיק..

זה תמיד קצר מדי. רגעי, ממצה, מלא חיים ואז
כשזה נגמר – זה לא מספיק.
משאיר אותך עם טעם של עוד וטיפה החמצה.

ויאטנם, את היית הדבר האמיתי. תודה.

 

 

<<

סייגון > מוי-נה > דא-לאת > נא-טראנג > הוי-אן > סא-פה> טאם קוק > קאט-בה > האלונג ביי > האנוי

<<

הכל מרגיש שונה. דברים לא מגיעים ממקום של לחץ יותר, יש צורך גדול בהרבה לשלווה ולמקום משלי ופחות חיפושים חסרי תוחלת. השחרור והרוגע תופסים מקום- נקיון הכרחי וחשוב; מאנשים שלא עושים טוב, מבגדים לא מתאימים יותר, מאנרגיות מיותרות. מיקוד ואיזון למקום אחר.
"את יפה יותר כשנוח לך" תופס מאוד, בעיקר עכשיו. בגיל העצום הזה, שלא הייתי בטוחה איך אקבל אותו ואיך נסתדר. בלי הצורך לתרץ יותר כלום לאף אחד, בלי התפשרות על עצמי ובעיקר בלי בולשיט. כי הרי למה? החיים קצרים מדי. והאושר מגיע במקומות הכי לא צפויים ופשוטים. ברגעים הקטנים.

מנסה למצוא מילים לתאר את היופי הזה, כשגם בצילומים אני לא מצליחה להעביר כמה זה נפלא. מאחורי כל פינה ומקום במדינה המדהימה הזו יש זיכרון של זוועה ממה שהסתיים כאן ממש לא מזמן. ההבזקים והשרידים מהעבר נמצאים בכל מיני מקומות פה, דבר שמזכיר לך שהחיים כ"כ שבירים וממש לא מזמן התרחשה כאן אחת מהמלחמות הנוראיות והארוכות ביותר שהיו. ולצד זה, האנשים כאן חיים להבליט את היופי והעצמאות שנבנתה במו ידיהם בזמן כה קצר, התעלות היופי על הנורא והמכוער, הקונטרסט הזה בולט פה כל כך וגורם לך להשתהות בכוח ההישרדות והחיים שיש לאנשים הפשוטים והנהדרים האלה, שסך הכל רוצים לחיות.

מוזיאון המלחמה בסייגון War museum in Saigon
סייגון היפה בלילה Ho chi min city

סייגון מהקומה ה-59 מבניין הביטקסקו Saigon from the 59th floor of the Bitexco Tower
מוי נה Mui Ne

החולות האדומים ליד מוי-נה Red sands around Mui ne

כפר הדייגים The fishermen village
דא- לאת בלילה Da- Lat at night
Me Linh coffee garden, Da Lat

הכפר נאם-באן בסמוך לדא-לאת Nam Ban village, near Da Lat

הבית המשוגע בדא-לאת Crazy House in Da Lat

נוף העיר דא-לאת מהגג Da Lat rooftop view

הוי- אן המופלאה Beautiful Hoi-An

הוי-אן בלילה Hoi An at night

Cẩm Châu village

גשר הידיים מזהב בדה-נאנג Golden Hands bridge, Da Nang

Da Nang

מצד אחד, השדות הירוקים צהובים, שפרוסים כמו משטחי ענק רחבי ידיים ומרחיבי לב, כשמאחוריהם באופק הרים על גבי הרים שאינם נגמרים, בגווני תכלת וכחול. האנשים שמסתובבים כל כך צבעוניים ושמחים, רק מעצים את החוויה ותחושת החופש. מזג האוויר המשתנה לעיתים, ארבע פעמים ביום, לכל עונות השנה – כל כך מפעים ומשחרר בו זמנית. הכל מרגיש על רוחני ונפלא.
מצד שני, הנהרות  הענקיים והשוצפים, המפלים וקרני השמש שמחזירות אורָן מהמים. מטעי האננס הצבעוניים, שטיחי החמניות הצהובים כשמסביב חממות ענקיות של פרחים צבעוניים.
המפרצים הענקיים, עם הבתים על המים וסירות הדייגים שעוגנות ליד. הסלעים העצומים דמויי הבזלת בעלי אלפי הצורות, שמציפים את המפרץ. המערות שעם הזמן נוצרו בתחתית הסלעים, הכל מסתדר בצורה מופלאה יחד. הגשרים והרכבלים העצומים שמובילים למנזרים בקצות הרים קרים בתוך העננים. המבנים המרשימים בראש ההר, עם המדרגות התלולות והארוכות שלרגליהם פסלי דרקונים ענקיים ועתיקים כאשר מאחוריהם אגדות עתיקות יותר, ומרתקות כל כך.
התאורה משתנה כל דקה כי העננים זזים במהירות ולעיתים מכסים את השמש. הצבעים אז משתנים גם הם, ואתה מרגיש בהילוך מהיר בסרט שאתה השחקן הראשי בו.

הפאנ סי פאן האדיר בעמק לאו צ'אי The mighty Fan-si-pan

סא-פה Sa-Pa

הכפרים מסביב לסא-פה, עמק לאו צ'אי על גבול סין Lao Cai province, near Sa-pa, on the Chinese border

שדות האורז בהרי עמק הלאו צ'אי Lao Cai province

Ta Van, near Sa Pa

הכפר קאט-קאט Cat Cat village

האנשים הצבעוניים שחיים בהרים, הפשטות והרוגע. המשפחות והמסורת העתיקה של השבטים. הם חופשיים כמו שאתה בחיים לא תהיה; כלוא בחומר ובפוליטיקות שרק הורסות את הנפש. כמו ציפור בהרים שדואגת לקן ולגוזלים, ולאוכל שלעולם לא יחסר. המהות, הבראשיתיות הזו שאנו כבר שכחנו מה היא וכמה היא טובה. המרחקים העצומים, הטבע השופע והאוויר הזה. חזירים גדלים ליד תרנגולות, אפרוחים וכלבים. וכולם חופשיים ללא כלובים. העשבים שנקטפים כל יום, הירקות והאוכל הכי בסיסי שממנו עושים תרופות.

מחוז נין – בין Ninh Binh province
Mua Caves- Hang Mua

האי קאט-בה ליד מפרץ האלונג ביי Cat-Ba Island, Near Halong Bay
מפרץ האלונג ביי The beautiful Halong Bay
אי הקופים בהאלונג ביי Monkey Island in Halong Bay

כפר דייגים על המים במפרץ האלונג ביי Fisherman village on the water in Halong bay
רחוב הרכבת בהאנוי Train street in Hanoi

האנוי היפה Beautiful Hanoi

כשאני לא מצליחה לתאר במילים, אני מצלמת. רוב חיי, אני חווה את החוויות דרך הצילום, רק אחרי זה. פשוט התרגלתי לצלם כדרך להתפעם מדברים. במשך החודש האחרון, תוך עריכת התמונות, אני חווה מחדש את החוויה, שנראית לי אחרת לגמרי אחרי שצילמתי. זה לא מפסיק להדהים אותי והטיול הזה לימד אותי שגם כדאי לעצור ולהסתכל כדי להישאר ברגע. להטמיע ולנשום את האווירה והמקום.

אני אסירת תודה על חוויה מרגשת ועל חושית. ויאטנם את כל כך יפה. אני עוד אשוב.

 

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. שמואל הלוי

    צילומים יפהפיים, כתיבה יפה, ממש תענוג ?

    1. שיר הלוי

      תודה אבא שלי. לב.

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך

כיסי אוויר

בין מלחמה לתקווה, בין זוגיות לפרידה, בין תותחים לשקט, בין הארץ לסין. פוסט על שנה מטלטלת מלאה בפחד, אהבה, חרדות ועצב. תהומות של עצב.

קרא עוד >>

פורטוגל דרך פריז – חלק ב

את פריז עזבתי כמו שעוזבים חברה טובה. בידיעה שנתראה בקרוב, עם המון אהבה. אבל כלום לא הכין אותי לנחיתה בליסבון.. פוסט המשך למסעותיי באירופה.

קרא עוד >>

על אי בודד

מי ידע שכל מה שהייתי צריכה בחיים זה שבוע עם עצמי באי בודד? אנדרוס – סיפור אהבה. פוסט שנראה אחרי שנתיים שוב כמו חזרה לחיים.

קרא עוד >>

החיים הם רכבת הרים

שנה וחצי של טלטלות נפשיות, טובות ובעיקר קשות. פוסט מתמודד ולא אסקפיסטי בכלל על תקופה של שנה וחצי שנראית כמו נצח.

קרא עוד >>

אב לאין קץ

איך סוגרים פרק על חייו של אדם? ואיך ניתן לעכל דבר כה עצום? פוסט פרידה מהאיש שהערצתי כל כך. אבא שלי.

קרא עוד >>