העיר הזאת – חלק ב'

נסענו במעגלים בעיר, מנסים למצוא דרך החוצה.
כששאלתָ אותי איך לא התחתנתי, כי הרי היו לי
הזדמנויות וכן הייתי עם אנשים טובים, עניתי לך שכנראה
אם פספסתי הזדמנויות זה לא היה זה ואני לא מתחרטת
על כלום. והאנשים האלה באמת היו טובים,
אבל לא בשבילי כנראה. אמרת: אני הייתי טוב.
ואמרתי, נכון.
ובלב חשבתי, שאתה באמת החרטה היחידה שלי,
שאולי פספסתי. עד היום. כשראיתי כמה אתה מאושר
ועם מישהי שאתה שלם איתה – הבנתי.
שאין לי חרטות יותר.

<<

לבוש וסטייל מגדירים אותנו. מאפשרים לנו להיכנס כל יום לדמות אחרת ולהתחפש. מאפיינים את מצב הרוח שלנו באותו רגע, ונותנים לנו מפלט מהשיעמום והשגרה. בגדים זה הרבה יותר מאהבה ללבוש, זו דרך חיים.

אחד הדברים העיקריים שאני אוהבת בתל אביב, זה האנונימיות. היכולת להיבלע,  או להיחשף- לפי צורך רגעי שלי. המגוון, הצבעים, השוני וההשראה שהיא מפיצה בכל רגע נתון.

בשבועיים האחרונים עשיתי מעין "סטריט סטוקינג", עקבתי בפינות רחוב עם המצלמה אחרי אנשים שאהבתי איך שהם מתלבשים ופשוט ניגשתי. לא היה קל בכלל.. חייבת לציין שקיבלתי המון תגובות שליליות, מהדור המבוגר בעיקר. היו נשים שביקשו כסף, המבוגרות יותר לא ידעו מה זה בלוג וזה נשמע להן חשוד, אז הן תירצו שהן ממש ממהרות (בגיל 80?.. לאן??) ועוד כהנה וכהנה. מה שכן, החבר'ה הצעירים ממש זרמו ושמחו, בעיקר כדי לקבל איזו תמונה של עצמם.. שזה אחלה לגמרי מבחינתי. והיה לי בעיקר כיף. אה, וקעקועים? זה לגמרי אקססורי.

בחודש האחרון מתקיים ברחבי העולם שבוע האופנה (ני יורק, מילאנו, פריז, לונדון) וההשראה והיצירתיות פשוט מטריפים את הדעת! אין סוף לרעיונות. מה שמעלה את השאלה- האם הגענו לסופה של אופנת הרחוב או שיש איזו בעיה במשחק כאן?.
כמה בלוגים של צילום רחוב מהעולם שאהובים עליי ביותר ואני ממליצה להיכנס: the styleograph, צילום אופנה – צילום רחוב אקראי בערים הגדולות בעולם. facehunter הקסום ביותר, הסרטוריאליסט, כמובן. והבלוג הישראלי הנפלא שנחשפתי אליו לאחרונה, של אמילי קור- bad time.

>>

השבוע מלאו 25 שנה לאלבום האהוב של הפפרס Blood sugar sex magik. עם הבלדה האהובה עליי, לעיר.

It's hard to believe
That there's nobody out there
It's hard to believe
That I'm all alone
At least I have her love
The city she loves me
Lonely as I am
Together we cry