מצב הרוח: חורף

פוסט על העונה האהובה עליי, אשר ברוח סערה מבשרת על הבגדים הכי שווים, עונת הטיולים והאור היפה בשנה.

רוח פרצים נשבה מהחלון,
אולי השארתי אותו פתוח.
לרגע חשבתי שאראה אותך שם,
יושב.
על הספה.
אבל זה רק הדמיון שלי
שמתעתע.
נדמה שעברה בחדר רוח סערה,
או אדם זר.

<<

"..ותראה, זאת אני.
אני לא מסתירה ממך שום דבר. עבדתי מאוד קשה על עצמי, ואני חזקה יותר בדרכים רבות ממה שהייתי,
אבל אני תמיד אהיה אימפולסיבית ומדוכאת, עם מצבי רוח.
כן, אני יודעת שאני לא אדם קל לאהוב,
אבל אני אוהבת אותך.
תמיד אהבתי ותמיד אוהב."                                                             מתוך הרומן, עונה 3.

בשביל ישראל התחלנו ללכת, אמא שלי ואני, לפני 3 שנים. ביחד עם קבוצה נהדרת שמיד הפכו לחברים ממש טובים וצביקה המדריך, אנחנו כבר בעונה השלישית. אין דבר יותר מדהים מזה. נופי הארץ בתקופה היפה ביותר בשנה. ללכת קילומטרים ולגלות את הארץ מחדש, וכמה היא יפה.

הטיול האחרון היה מהר יבניאל לצומת גזית, בצפון.

>>

פרצו לי לדירה לפני שבועיים, כמו רוח סערה. השאירו הכל הפוך על הרצפה. כמובן שלקח לי כמה ימים להתאושש, בעיקר פחדתי להשאיר את הדירה לבד.. כמו ילד קטן. אז ההתמודדות הגיעה בתור שפעת. אחרי מרק עוף מחוזק ומופלא של אמא שלי, שמרפא כל אחד מכל חולי ועצב וכמה מחטי פלא של אבא שלי, פניתי לאהבה הגדולה שלי- בגדי החורף ואיך משקמים את הארון מהמהפיכה הזו.

התמקדתי בסט גרביונים, אהבה גדולה נוספת שלי, שנרכשו מעבר לים. ובזול! כמו שאני אוהבת. איזה מעיל אוברסייז שאפשר להתחבא בתוכו, בצבע הורס ומנחם ובמציאה האחרונה- חליפת סוודר שאבא שלי קנה לאמא שלי בסין, לפני 30 שנה… איזה מזל שהיא שמרה משהו גם בשבילי.

<<

אז אם למדתי כלל חשוב ביותר החורף, העונה האהובה עליי ביקום כולו, זה זה:

אל תלך לישון עם מישהו שיש לו יותר בעיות ממך.