מִצפוֹן תיפַּתח הטובה

באיוב לז כב נאמר "מִצַפֹון זהב יאתה". המשמעות כאן בהקשר לצפון היא חיובית, המדברת על עושר. חז"ל פירשו אותה: "הרוצה להעשיר יצפין..",

אומנם ההקשר הוא עושר כספי ברכוש והון, שכן זהב הוא סמל לעושר, אך אני מעדיפה לראות את הצפון בהקשר של עושר נפשי, ברמה הרוחנית. העושר של הטבע, הצבעים, האוויר הנקי וההרים הנפרשים מכל עבר. התרוממות הנפש והרוח מהנופים עוצרי הנשימה. כך שבכל פעם שאני מצפינה אני מרגישה בחופש, במסע לעבר השקט והאוויר, פתיחת הלב וקבלת כל התחושות האלו פנימה לנפש שלֵווה.

גדלתי בצפון. בראשית חיי בצפת היפה, ולאחר מכן בכפר הורדים הקסום. ספגתי אוויר הרים מרבית חיי ואני מודה על כך מאוד.

את סוף השבוע האחרון בילינו ביום הולדת לאחי הקטן, חגגנו במסעדה רומנית-הונגרית בקרבת מקום, ולאחר חזרה לחצי מהמקורות חזרנו הביתה והתרווחנו מול סרט טוב, הבילוי המשפחתי האהוב עלינו, חוץ מלטייל.. כמובן.

מסעדת טרנסילבניה

אבל כמובן שדברים טובים לא באים בחינם, לכן התעוררתי בבוקר שבת עם דלקת מציקה בעין. למקרה כזה טוב שיש דוקר-קוסם בבית. אבא שלי, שיהיה בריא. כבר מעל 35 שנה ד"ר לרפואה סינית, ודי מציל אותנו מכל מצב לא נעים.. כך מאז שאני זוכרת את עצמי. אז לאחר ארבע מחטים מסביב לעין, שתיים ביד ועוד שתיים ברגל ושעה בדיוק מאוחר יותר- הדלקת נעלמה כלא הייתה. ואני חזרתי לחיים, ולמצמץ בנחת..

<<

מאז ראשית זכרוני ומכל מקום אליו הגעתי, הדרך חזרה הביתה הייתה ניקוי נפשי והשלת כל רעשי היומיום, צפצופי המכוניות ובעיקר הרעשים בראש. בסוף לימודי הפוטותרפיה שלי, על זה בדיוק הייתה עבודת הגמר שלי. כי בכל תקופה בחיים, מכל מצב – תמיד אני חוזרת מהבטון הקשה אל האוויר הפתוח והצבעים.

https://youtu.be/GrvaZ_Ii1eQ

>>

לכן אני לעולם לא שוכחת: Home is where the heart is.