"אני אוהב את הרגישות שלך.." אמרת, "ובאמת נכנסת לי עמוק ללב. אני פשוט בתקופה מבלבלת, את מבינה?"
מבינה מבינה. אתה בן 42. לא סגור על עצמך. מתי תהיה?
אחד אינטימי מדי, אחד פוחד מאינטימיות. השני מפחד ממקומות עם קהל, השלישי מפחד לאכול בחוץ. הרביעי פוחד לטוס. אוי כל הפחדים כולם.
מתי העולם נעשה כל כך מפחיד? אני שואלת את עצמי שוב האם נולדתי כמה עשורים מאוחר מדי.. עושה סובלימציה מהירה וחוזרת למקום הבטוח האהוב עלי.
אחורה בזמן!
<<
לא סתם האוברול הוא פריט הלבוש בין האהובים עליי ביקום. ההיסטוריה שלו כל כך מרתקת! הוא החל את דרכו בראשית המאה ה-20, סביבות 1920 בדרום ארה"ב ובמערב התיכון של ארה"ב לשימוש אנשי עבודה במסילות הרכבת וחקלאים. הוא נוצר לצורך פרקטי בעבודה בעיקר- מחמם, עבה ונוח. מתחתיו לבשו חולצת כותנה עבה ומעליו מעיל. מזג האוויר היה קר מאוד בזמנו, ולאנשי עבודה שהירבו לבלות את זמנם בחוץ- אוברול מג'ינס עבה היה הפיתרון הטוב ביותר.
מתחילת 1940 לערך, הוא עוצב גם לנשים בשם המפורסם "אוברולי רוזי המסמררת", ובאנגלית בריטית הוא נקרא גם סרבל. נשים עבדו אז במפעלים, והסתובבו רוב היום בין מכונות כבדות ומסוכנות. בהתחלה יוצרו הסרבלים מבד ג'ינס בכחול עבה, או בד קנבס בצבעי כחול וחום. היו כפתורים לאורך הסרבל כדי שיוכלו ללבוש ולפשוט אותו במהירות ויעילות. בנוסף היו כיסים מקדימה ובצדדים כדי לאכסן כלי עבודה קטנים, ולרוב הולבשו על פרקי הרגליים והידיים חפתים על מנת להדק את הבד העבה לגוף בזמן העבודה, שלא ייתפס במכונות.
בהמשך השנים השתנה העיצוב ונוספו בדים וצבעים שונים לאוברולים, כמו קורדרוי בגוונים שונים. וכן נוספו עיצובים קצרים, צמודים ואופנתיים יותר כבר אז.
גם בתעשיית האופנה והקולנוע, צלמים ובמאים תמיד אהבו את האוברולים. כרוח התקופה או טרנד נצחי שקיבל תפנית שונה לגמרי מהייעוד המקורי שלו.
כיום, העיצובים הם מגניבים ובכיוונים שונים לגמרי מפעם. ההתפתחות מדהימה, וכנראה לא סתם בחרתי בו בתור שם לבלוג..
>>
וזו הגרסא שלי לאוברול..
אני לובשת אוברול של זארה, נעליים וחולצה של H&M, נעלי בלט של זארה, ותיק של גוצ'י. עוד אופציות מגניבות לאוברולים יד שנייה בחנות האהובה עלי בדיזנגוף- פלאשבק.
<<
אסכם במשפט אהוב עלי מהספר האחרון שאני קוראת, "בזמן שבני תמותה ישנים", בו כותב קורט וונגוט בדיוק מופלא (בתרגום של מרינה גרוסלרנר):
"אדם שלא פיתח איזו שהיא מידה של חסינות כלפי אהבה על ידי חשיפה מתמדת אליה, עלול להיות בסכנת מוות כשהחשיפה הראשונית מתרחשת."
